מהי חסימת דרכי דמעות בתינוקות?
מאת ד"ר מרים ארנברג, רופאת עיניים לילדים • מומחית לתיקון בעיות פזילה
הדמעות מיוצרות בעיניים באופן שוטף (ולא רק כשבוכים) ומנוקזות דרך פתחים קטנים בעפעפיים העליונים והתחתונים. הפתחים בעפעפיים מובילים את הדמעות דרך צינור עדין (צינור הדמעות, duct nasolacrimal) לחלל האף.
חסימה בצינור הדמעות מונעת את ניקוז הדמעות מהעין ויוצרת מראה של עין רטובה או נוצצת ולעיתים דמעת של ממש, ללא בכי.
הסיבה השכיחה ביותר לחסימת דרכי דמעות בתינוקות היא מולדת, חוסר פתיחה של קרום (מעין פקק) בסוף צינורית הדמעות בחלק שבאף. הקרום אמור להיפתח בדרך כלל סמוך ללידה, אך לא תמיד זה קורה. יותר מ-5% מהתינוקות סובלים מסימפטום של חסימה בדרכי הדמעות (יכול להיות חד או דו צדדי). בכ-90% מהמקרים הבעיה תיפטר באופן ספונטני וללא התערבות, במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק.
הסימנים לחסימת דרכי הדמעות
דמעת מתחילה בימים או בשבועות הראשונים לחיי התינוק. העפעפיים עשויים להפוך לאדומים ונפוחים (לפעמים אפילו "דבוקים") ותתכן הפרשה צהובה-ירוקה. במקרים נדירים החסימה עשויה לגרום לזיהום של שק הדמעות (dacryocystitis). הסימנים לא תמיד מופיעים באופן יומיומי, וחומרתם יכולה להשתנות בתנאים שונים. לדוגמא: תיתכן החמרה בעת שהילד מצונן, או בזמן חשיפה לרוח או קור. היסטוריה של דמעת והפרשות שהחלו בגיל צעיר מאוד, מכוונת מאד לאבחנה של חסימת דרכי דמעות. רופא עיניים מסוגל לבצע בדיקות מסוימות במרפאתו כדי לאשר את האבחנה. חשוב לבדוק את העיניים על ידי רופא עיניים מיומן כדי לשלול מצבים נדירים ומסוכנים שעשויים לגרום לדמעות ביילודים ותינוקות.
מה כדאי לעשות במקרה של חסימה מולדת בדרכי הדמעות?
למרבה המזל, חסימה מולדת בדרכי הדמעות נפתרת באופן ספונטני באחוז גבוה מאד של המקרים. כאשר מופיעה דמעת ו/או הפרשות בעין התינוק, מומלץ לגשת לביקורת רופא הילדים או רופא עיניים ילדים, לבדיקה ולקבלת הדרכה על טיפול מתאים; טיפול שמרני, כמו עיסוי דרכי דמעות או הזלפת טיפות אנטיביוטיות, או ניתוח - בהתאם למקרה ולאבחון הרפואי.