מאת ד"ר מרים ארנברג, רופאת עיניים לילדים • מומחית לרפואת עיניים בילדים ופזילה

הדמעות מיוצרות בעיניים באופן שוטף (ולא רק כשבוכים) ומנוקזות דרך פתחים קטנים בעפעפיים העליונים והתחתונים. הפתחים בעפעפיים מובילים את הדמעות דרך צינור עדין לחלל האף.
חסימה בצינור הדמעות מונעת את ניקוז הדמעות מהעין ויוצרת מראה של עין רטובה או נוצצת ולעיתים דמעת של ממש, גם ללא בכי.
הסיבה השכיחה ביותר לחסימת דרכי דמעות בתינוקות היא מולדת, חוסר פתיחה של קרום שקיים בקצה הצינורית. הקרום אמור להיפתח בדרך כלל סמוך ללידה, אך לא תמיד זה קורה. תינוקות רבים סובלים מחסימה בדרכי הדמעות (יכול להיות חד או דו צדדי). במרבית מהמקרים הבעיה תחלוף באופן ספונטני וללא התערבות, במהלך השנה הראשונה לחיי התינוק.
הסימנים לחסימת דרכי הדמעות
דמעת מתחילה בימים או בשבועות הראשונים לחיי התינוק, תתכן הפרשה צהובה-ירוקה. רק במקרים נדירים החסימה עשויה לגרום לזיהום של שק הדמעות. הסימנים של הדמעת וההפרשות לא מופיעים באופן יומיומי, וחומרתם יכולה להשתנות בתנאים שונים. לדוגמא: תיתכן החמרה בעת שהילד מצונן, או בזמן חשיפה לרוח או קור. היסטוריה של דמעת והפרשות שהחלו בגיל צעיר מאוד, מכוונת לאבחנה של חסימת דרכי דמעות. רופא העיניים מבצע בדיקות שונות במרפאתו כדי לאשר את האבחנה. חשוב לבדוק את העיניים על ידי רופא עיניים מיומן כדי לשלול מצבים נדירים ומסוכנים שעשויים לגרום לדמעות ביילודים ותינוקות.
מה כדאי לעשות במקרה של חסימה מולדת בדרכי הדמעות?
למרבה המזל, חסימה מולדת בדרכי הדמעות נפתרת באופן ספונטני באחוז גבוה מאד של המקרים. כאשר מופיעה דמעת ו/או הפרשות בעין התינוק, מומלץ לגשת לביקורת רופא הילדים או רופא עיניים ילדים, לבדיקה ולקבלת הדרכה על טיפול מתאים; טיפול שמרני, כמו עיסוי דרכי דמעות או הזלפת טיפות אנטיביוטיות, או ניתוח - בהתאם למקרה ולאבחון הרפואי.
Comentarios